​מחקר כמותני וניתוחים סטטיסטיים – כל מה שרצית לדעת

תחום המחקר הוא תחום מרתק ורב פנים. ישנם סוגים שונים של מחקרים שנבדלים זה מזה בהיקפם ובנושאים שהם עוסקים בהם. הבדל מהותי בין סוגי המחקרים השונים נעוץ בפרדיגמת המחקר, משמע מחקר כמותני ומחקר איכותני. מחקרים נבדלים זה מזה באופנים ובגישות ומזמינים את הקורא להיכנס אל תחומי מחקר חדשים מפריזמה מעט שונה. המחקר האיכותני מבקש להתבונן על תופעות תרבותיות ולהעניק להם פרשנות ללא הנחות מקדימות ותוך התבוננות אל נושא המחקר. כיוון המחקר נע קדימה ואחורה תוך חשיבה מחדש על שאלות המחקר וכיווני החקירה בכל שלבי המחקר. מחקר כמותני לעומת זאת מעמיד השערות מוקדמות ומבקש למצוא קשר מבוסס בין משתנים.

כמותני זה הכי

המחקר הכמותני מבקש לאמץ נקודת מבט מרוחקת ואובייקטיבית הוא שואל שאלות שמבוססות על קשרים בין משתנים ומבקש להוכיח באופן מובהק את קיומם של הקשרים הללו. לאחר הוכחת קיום הקשרים ינסה החוקר בעזרת הידע התיאורטי למצוא הסברים ולהציע כיווני חקירה חדשים. בדומה למחקר האיכותני גם במחקר הכמותני נדרשת התייחסות לרקע תיאורטי ולידע הקיים עד כה. סקירת הספרות במחקר כמותני או איכותני תכלול הגדרות והסברים למשתני המחקר ולמושגים הנלווים ותציג את המחקרים החשובים שנעשו בתחום עד כה. בסיום סקירת הספרות תוצג שאלת המחקר ולאחר מכן יובאו השערות המחקר. בשלב הבא ייכתב פרק השיטה.

מה השיטה?

פרק שיטת המחקר מציג את פרדיגמת המחקר ומתאר את כלי המחקר, המשתתפים, הליך המחקר וכן את סוג הניתוח שבו ישתמשו כדי לנתח את נתוני המחקר. בפרק השיטה יובא הסבר לגבי אוכלוסיית המחקר, סוג הדגימה ובמחקר שבוחן אנשים יוצגו הנתונים הדמוגרפיים של המשתתפים. בפרק השיטה יפורט כלי המחקר בין אם מדובר על שאלון או ניתוח תוכן כמותני, יוצגו מדדי הניתוח, השאלות שנשאלו ויפורט הליך הרכבת כלי המחקר והתאמתו לספרות העדכנית תוך אזכור מקורות ביבליוגרפיים מתאימים. בחלק זהו יוצגו נתונים לגבי מהימנות המחקר והתוקף, נתונים שנאספים בעת העיבודים הסטטיסטיים. הליך המחקר יכלול הסבר מפורט לגבי אופן מילוי השאלון, אילוצים שעלו במהלך המחקר, דגשים שעליהם הושם דגש וההסבר שניתן למשתתפים במהלך המחקר. לבסוף יוצג הליך הניתוח שיכלול על פי רוב ניתוח סטטיסטי.

מי מפחד מסטטיסטיקה

ניתוח סטטיסטי לוקח את נתוני המחקר שנאספו בפרק הקודם ומבקש לתאר את אוכלוסיית המחקר, לבדוק את מהימנות השאלון, למצוא קשרים בין משתנים ולערוך השוואות בין קבוצות שונות שהשתתפו במחקר. בנוסף מאפשר הניתוח הסטטיסטי לתאר את ממצאי המחקר על ידי סטטיסטיקה תיאורית שעניינה דפוסים ושכיחויות של פעילויות מסוגים שונים. אופן הניתוח משתנה ממחקר למחקר וניתן לערוך מבחן רב של מבחנים שמטרתם להביא לתוצאות אמינות ומבוססות. בכל שלב משלבי הניתוח מושם דגש על מהימנות ומובהקות, כלומר ממצאי המחקר צריכים לעמוד בשני קריטריונים- מחד להיות מהימנים ומאידך להיות מובהקים. מציאת קשר בין המשתנים משמעה אישוש או שלילה של ההשערות, אולם הקשר יכול להיות בדרגות שונות- חזק, בינוני או חלש וכן עליו להיות מובהק. ניתן לערוך מבחנים מורכבים ועיבודים מסובכים יותר מה שמכונה ניתוחי המשך שמנטרלים ומפקחים על חלק ממשתני הרקע (גיל, מין, השכלה וכדומה) כדי להביא למסקנות מעניינות יותר או לאפשר לחוקר להסביר את הממצאים באופן ברור יותר.

סיום העבודה

ככלל הרמה של הניתוח הסטטיסטי נקבעת על פי סוג העבודה, סוגי ההשערות, מספר השאלות, מספר הנבדקים, וכמובן היקף העבודה והדרישות של המנחה. מרבית הניתוחים הסטטיסטיים מתבצעים בתוכנת SPSS . לאחר הניתוח הסטטיסטי יוצגו הממצאים בטבלאות, גרפים או כל דרך אחרת. בהתייחס לכל השערה יוצג גרף מתאים ומתחתיו הסבר שמתאר את הממצאים ומסביר האם ההשערה אוששה או נדחתה. מספר הנבדקים במחקר כזה חייב להיות מעל 30 וכדי שלניתן יהיה להכליל את הממצאים על חלק גדול באוכלוסייה מומלץ לערב מספר רב של נבדקים. לאחר הצגת הממצאים יוצג הדיון שבו מוצגים הממצאים לאור סקירת הספרות לצד הסברים לממצאי המחקר. בסיכום יוצגו מסקנות המחקר, מגבלותיו וכיווני חקירה חדשים.