סיכום מאמר מצטיין דורש זמן ומאמץ, אך ההשקעה משתלמת! 1) קריאה של כל המאמר – קריאה ראשונית של המאמר בכללותו על מנת להבין את תוכנו. 2) קריאה שנייה של המאמר תוך הדגשת הנקודות החשובות: שאלת המחקר, השערות המחקר, ממצאים מרכזיים,

כתיבת עבודת סמינריון היא מלאכה לא פשוטה אולם אם נבים את ההיגיון שעומד מאחורי כתיבת העבודה, נוכל לא רק לכתוב עבודה טובה ואיכותית אלא גם לגלות שמדובר על תהליך מחקר מהנה ומסקרן. עבודה אקדמאית ככלל ועבודת סמינריון בפרט מבקשת לאפשר לסטודנט להתנסות

כתיבת עבודה סמינריונית עלולה להישמע לרבים דבר מסובך ומורכב, אולם מי שמצויד בכלים הנכונים לגיבוש ולכתיבת עבודת סמינריון עשוי לגלות שמדובר על משימה מרתקת ומעניינת למדי. לפניכם סקירה שמתארת את הדרך הנכונה לכתיבת עבודת סמינריון שלב אחר שלב. מה נחקור?

קריאה בעברית היא באופן טבעי קלה ונוחה יותר, על כן סטודנטים רבים מתרגמים את מאמרי הקורס לעברית על מנת שההכנה למבחן או כתיבת העבודה תעשה בצורה חלקה , מהירה וקלה יותר. מספר טיפים לשדרוג איכות התרגום : 1) מונחים מקצועיים

עבודה סמינריונית לרב נעה בין 20-25 עמודים, היא כוללת איסוף מאמרים אקדמיים, קריאתם, כתיבת העבודה באופן אקדמי , ניתוח ממצאים והסקת מסקנות. התהליך הזה דורש זמן ומצריך ניהול נכון של הזמן. שלב ראשון – הוצאת מאמרים אקדמיים בשלב הראשון יש

הדיון הוא הפרק האחרון בעבודה אקדמית והוא זה אשר משאיר לקורא את הטעם הסופי על העבודה. בעבודה סמינריונית קלאסית (20-25 עמודים) אורך פרק הדיון נע בין 4-6 עמודים והוא מכיל 3 תתי פרקים: דיון ומסקנות ,מגבלות המחקר והצעות למחקרים עתידיים

  שאלת מחקר עשה:  שאלת המחקר הנבחרת בעבודה סמינריונית צריכה להיות חדשנית ומקורית- שאלת המחקר צריכה לחדש, ולהוסיף למחקרים הקיימים בתחום, ולא לחזור בשנית על משהו שנבדק כבר בעבר. אל תעשה: שאלת מחקר חדשנית מדי עשויה להקשות על מציאת מאמרים

1) שאלת המחקר – חייבת להופיע בסיכום המאמר היות והמאמר כולו סובב סביבה. 2) השערות המחקר – חייבות גם כן להופיע בסיכום, היות ואותן המאמר בודק אם באופן כמותני ואם באופן איכותני 3) מראי מקום – סקירת הספרות כוללת את