מהו ראיון מובנה? ראיון מובנה הוא ראיון אשר מורכב ממספר מוגבל של שאלות אשר הוכנו מבעוד מועד ואשר זהות לכל המרואיינים. מטרת הריאיון המובנה לקבל מידע ממספר מרואיינים על אותם הנושאים. האחידות בשאלות יוצרת מקור להשוואה בין מרואיינים שונים ומספקת

עבודה סמינריונית לרב נעה בין 20-25 עמודים, היא כוללת איסוף מאמרים אקדמיים, קריאתם, כתיבת העבודה באופן אקדמי , ניתוח ממצאים והסקת מסקנות. התהליך הזה דורש זמן ומצריך ניהול נכון של הזמן. שלב ראשון – הוצאת מאמרים אקדמיים בשלב הראשון יש

1) חיפוש מאמרים אקדמאיים בלבד – זהו תנאי הכרחי! עבודה אקדמית מצטיינת מתבססת על מאמרים אקדמיים בלבד אשר לקוחים מכתבי עת, מאגרי מידע או ספרים קבילים ומקובלים. 2) שימוש במאמרים עדכניים מהשנים האחרונות – ככל שהמאמרים שנבחרים לעבודה עדכניים יותר

1) שאלת המחקר – חייבת להופיע בסיכום המאמר היות והמאמר כולו סובב סביבה. 2) השערות המחקר – חייבות גם כן להופיע בסיכום, היות ואותן המאמר בודק אם באופן כמותני ואם באופן איכותני 3) מראי מקום – סקירת הספרות כוללת את

הדיון הוא הפרק האחרון בעבודה אקדמית והוא זה אשר משאיר לקורא את הטעם הסופי על העבודה. בעבודה סמינריונית קלאסית (20-25 עמודים) אורך פרק הדיון נע בין 4-6 עמודים והוא מכיל 3 תתי פרקים: דיון ומסקנות ,מגבלות המחקר והצעות למחקרים עתידיים

החשיבות של ידיעת אנגלית בהכנות עבודות אקדמיות     לימודים אקדמיים הפכו במאה ה-21 לכמעט תחנת חובה במסלול החיים. מרבית המשרות המתגמלות באמת מוצעות רק לבעלי תואר ראשון ולעתים תנאי חובה הוא אפילו תואר מתקדם יותר, ובאופן כללי השכלה גבוהה

החיים הסטודנטיאליים מציבים בפני הסטודנטים שלל אתגרים אקדמיים, אולם ללא ספק כתיבת עבודות אקדמיות בכלל ועבודת סמינריוניות בפרט הן האתגר הגדול מכולם. בעידן תחרותי שבו על כל משרה מבוקשת בשוק העבודה עשרות ומאות מתחרים, ההישגים האקדמיים הם בהחלט דבר שעשוי

  שאלת מחקר עשה:  שאלת המחקר הנבחרת בעבודה סמינריונית צריכה להיות חדשנית ומקורית- שאלת המחקר צריכה לחדש, ולהוסיף למחקרים הקיימים בתחום, ולא לחזור בשנית על משהו שנבדק כבר בעבר. אל תעשה: שאלת מחקר חדשנית מדי עשויה להקשות על מציאת מאמרים

מחקר איכותני ותמות המחקר האקדמי דורש רמה גבוהה של דיוק, תשומת לב לפרטים, אובייקטיביות, מבט על שמסוגל להתבונן על תופעות באופן רחב, יסודיות וכמובן מידה מסוימת של יצירתיות. כאשר אנחנו מדברים על מחקר אקדמי נהוג לחשוב כל מספרים, טבלאות, גרפים