כתיבת עבודת דוקטורט

עולם האקדמיה הוא עולם שבו אין גבול לידע ולרצון ללמוד ולהחכים. הבסיס שעליו נבנה הידע האקדמי הוא בסיס עתיק יומין שכולל אינספור מחקרים, עבודות, ניסויים ומחקרים שנעשו במטרה להעשיר ולבסס מסקנות ותובנות. בדרך זו לאורך השנים נוספים מחקרים, תיאוריות וכיווני חקירה חדשים שממשיכים, מצטרפים, סותרים או מאתגרים זה את זה, ואחד האתגרים בעידן הנוכחי הוא להגיע ולגבש אמירה מדעת מעניינת, בעיקר נוכח התפיסה כי הכל כבר נאמר. זה בדיוק האתגר שמלווה דוקטורנטים בבואם לכתוב עבודת דוקטורט. עבודת דוקטורט הולכת צעד קדימה מעבודות תזה ומבקשת להציע לעולם האקדמיה תיאוריה חדשה, להגדיר מושג חדש או להטביע חותם בעל משמעות על עולם הידע הקיים. גם כאן התהליך כולל איסוף של חומר מדעי, בחירה בין עיקר וטפל, בניית כלי מחקר, איסוף נתונים, בדיקת השערות ושאלות מחקר ולבסוף דיון וסיכום.

להפליג אל עבר הלא נודע

בשונה מעבודות אחרות כמו תזה או סמינריונים, עבודת דוקטורט היא תהליך ארוך שעשוי להימשך כמה שנים, ודורש העמקה מסוג אחר. דוקטורנט שעבר כבר את השלב של כתיבת סמינריון ותזה צריך לגלות גמישות מחשבתית, תעוזה ומקוריות וגם להכיר את הידע הקיים. כל אלו יאפשרו לו לגבש שאלת מחקר משמעותית וחשובה שתהיה מצד אחד ניתנת לחקירה ומצד שני מעניינת וכזו שתוסיף על הידע שכבר קיים. מדובר על שינוי תודעתי שדורש מכותבי דוקטורטים לגלות תעוזה ולזנוח לרגע את בסיס הידע המוכר והבטוח כדי להפליג אל הלא נודע.

מבוא, שיטה ומה שביניהם

בשלב הראשון לאחר קריאת ספרות רלוונטית וביסוס שאלה יש להכין הצעת מחקר. ההצעה תכלול את הספרות הרלוונטית הבסיסית, הסבר על רציונל המחקר ותיאור של הליך המתוכנן. יש להקפיד על כתיבה מדויקת שכן בשלב ביצוע המחקר יש לעבוד על פי ההצעה המקורית. כתיבת העבודה עצמה לוקחת זמן רב ויש לעבוד על המבוא התיאורטי במקביל לביצוע של יתר שלבי העבודה. לצד איסוף החומר התיאורטי יש להתחיל לבנות את כלי המחקר. שאלונים, דפי קידוד וכל כלי המחקר האחרים שישמשו למטרת המחקר יכולים להתבסס על הספרות המחקרית או להילקח ממנה. בנוסף נהוג לשלב בין כמה שיטות וכלים כגדי להגיע לתוצאות מעניינות ורב ממדיות. בעבודות דוקטורט כמותניות מספר המשתתפים כולל כמה מאות, וכאמור מומלץ לשלב כלי מחקר מהפרדיגמה האיכותנית כדי להגיע לתובנות מעניינות יותר, להסביר את הממצאים הכמותניים ולהוסיף עליהם. במקביל יש לחזור אל הרקע התיאורטי, לערוך אותו שוב ושוב ולבדוק האם הוא תואם והולם את תחום המחקר. לאחר איסוף הנתונים נכתוב את פרק שיטת המחקר שבו נפרט את הכלים ההליך האוכלוסייה, המשתתפים וכן את האילוצים שעלו במהלך איסוף הנתונים.

ממצאים ועיבודם

בשלב כתיבת הממצאים יוצגו הממצאים דרך גרפים, טבלאות וניתוחים סטטיסטיים מורכבים שכוללים בחינה של משתני המחקר, פיקוח ונטרול משתנים מתערבים, בדיקות מרובות ורב ממדיות וכמובן ניתוח איכותני של החלק האיכותני במחקר. כמו בכל מחקר אחר בשלב זה לא יציג החוקר את דעתו או יפרש את הממצאים אלא רק יציג את הממצאים הגולמיים. עיבוד הנתונים הוא שלב קריטי בכתיבת הדוקטורט ולעתים שלב זה לוקח זמן רב למדי. לעתים נגלה בעיות באיסוף הנתונים, לעתים יידרש החוקר לשוב אל שדה המחקר ולאסוף נתונים נוספים. כל האתגרים הללו הם חלק מהתהליך הסבוך והמעניין של כתיבת דוקטורט. בשלב הבא ייכתב הדיון ובו יצג החוקר את הממצאים, ישלב ביניהם ויבחן אותם במבט רב ממדי כדי להגיע לתובנה מחקרית רבת משמעות. גם כאן יש לשוב אל הרקע התיאורטי, לעדכן אותו שוב ושוב ולבחון את התאמתו לנושא המחקר. בסיום הדיון יובאו המסקנות העיקריות, המושגים שעלו מתוך הדוקטורט, החשיבות שלו והתרומה שלו לגוף הידע הקיים.

ההנאה שבתהליך

חשוב לזכור כי מדובר על תהליך שבו אין קיצורי דרך. העבודה העקבית, המסורה והמדודה שלוקחת בחשבון את הפרטים הקטנים ורואה את המטרה ואת התהליך היא המפתח להצלחת עבודת הדוקטורט. הזמן משחק תקפדי משמעותי בעבודה מסוג זה והוא מאפשר לתכנים הנכתבים והנחקרים לשקוע ולמצוא את מקומם. בסיום התהליך מתגבשת אמירה חשובה ומשמעותית, שמצטרפת לידע הקיים. אתה הליך מלווה מנחה שמתבונן על העבודה מהצד ומסייע לדוקטורט לשוב אל נושא המחקר ולהתבונן על ההליך בעיניים ביקורתיות ואובייקטיביות ככל שניתן.