מחקר איכותני ותמות

המחקר האקדמי דורש רמה גבוהה של דיוק, תשומת לב לפרטים, אובייקטיביות, מבט על שמסוגל להתבונן על תופעות באופן רחב, יסודיות וכמובן מידה מסוימת של יצירתיות. כאשר אנחנו מדברים על מחקר אקדמי נהוג לחשוב כל מספרים, טבלאות, גרפים וקשרים בין משתנים, אולם ישנו סוג אחר של מחקר שמבקש להתבונן על מושאי המחקר באופן מעט שונה. הכוונה היא למחקר איכותני שגם הוא כמו כל מחקר אקדמי מבקש להגיע לתובנות ולמסקנות אולם בשונה ממחקר כמותני מחקר איכותני יוצר מנקודת מבט שרואה בסובייקט חלק מכלי המחקר. המחקר האיכותני מתבונן על תופעות חברתיות ותרבותיות ומבקש לפרש אותן ולהעניק להן משמעות באופן שיהיה קרוב ככל שניתן לתפיסת עולמם של המשתתפים, ולא לנבא אותן באופן שדומה למחקר הכמותני.

בלי השערות אך עם כיוון חקירה מקדים

במחקר איכותני החוקר לא מגיע עם השערות מוקדמות שאותן הוא מנסה לאושש או לדחות אלא עם ידע קיים וכיוון חשיבה שאותו יחקור, אולם בכל אחד משלבי המחקר הוא בודק את עצמו ומנסח מחדש את השאלה ואת כיוון המחקר. בשונה ממחקר כמותני שנע קדימה באופן מובהק החוקר האיכותני נע קדימה ואחורה מה שדורש ממנו לאמץ נקודת מבט רחבה אך גם לשים לב לפרטים. מחקר כמותני כאמור רואה בסובייקט חלק מכלי המחקר. הנחת היסוד היא שהחוקר הוא כלי המחקר ומשום כך דעותיו, השקפת עולמו, ניסיון חייו- כל אלו מהווים כלים שמשמשים אותו בחקירה. התבוננות על מושאי המחקר נעשית מתוך החוויה האישית של החוקר ומשום כך הוא מהווה חלק מכלי המחקר. אין מדובר על כתיבה אסוציאטיבית אלא על משנה סדורה שמתעצבת בעבודה שיטתית שבה נאסף ידע תיאורטי קודם שכולל תיאוריות ומחקרים קודמים וכן הגדרות למושגים שונים ששייכים לתחום המחקר. סקירת הספרות מסתיימת בשאלת המחקר ולאחריה לא נכתבות השערות.

שקיפות ותיאור ההליך

בפרק שיטת המחקר יושם דגש על שקיפות ועל תיאור מדויק של המשתתפים, כלי המחקר, הליך המחקר והאופן שבו יבוצע ניתוח הנתונים. משום שהמחקר האיכותני אינו נסמך על מספרים ועובדות סטטיסטיות תיאור שקוף ומדויק של מהלך המחקר והשלבים שלו תוך דגש על אילוצים וקשיים שעלו במסגרת איסוף הנתונים מהווים חלק חשוב ממנו. כמה כלי מחקר מוכרים בפרדיגמה האיכותנית: תצפית, קבוצת מיקוד, ניתוח תוכן, ריאיון עומק, ראיון מובנה, ראיון חצי מובנה וראיון נרטיבי. לכל כלי מחקר יש יתרונות וחסרונות ואותם נפרט בפרק השיטה. חשוב להתאים את הכלי לנושא המחקר באופן מיטבי וכן לפרט בפרק השיטה את הסיבה לבחירה בכל אחד מהכלים. בפרק זה יש לתאר כל כלי מחקר בהסתמך על מקורות אקדמיים מוכרים ועדכניים. במחקרים גדולים נהוג לשלב בין שני כלי מחקר וכך להציג תמונה מרובדת ועשירה יותר של נתוני המחקר. שילוב בין שני כלים מאפשר להתבונן על התופעה במבט רב ממדי וכך להציג ממצאים מהימנים יותר. בפרק השיטה יוצג גם סוג הניתוח שיבוצע בהסתמך על מקורות אקדמיים.

סוגי הניתוח

ניתוח הנתונים במחקר האיכותני יכול להיעשות במגוון שיטות (לפי תמות, קטגוריות, מנגנוני ברירה בחירה ועוד) והנפוצה שבהן היא ניתוח לפי תמות. תמות מהוות יחידות משמעות שנגזרות ועולות מתוך נתוני המחקר. לאחר קריאה חוזרת ונשנית של הטקסטים (תוכן תקשורתי, ראיונות, נתוני התצפיות וכדומה) מבקש החוקר לאגד את הממצאים ליחידות משמעות. הוא מחפש את הדומה ואת השונה מנתוני המחקר ומנסה לעמוד על קווים מכלילים, אידיאולוגיות ואיכויות שונות שעולות מתוך הנתונים. בשלב הבא יאוגדו הדברים לכדי תמות שדרכן יוצגו הממצאים. בפרק הדיון יוצרו הממצאים שוב בהלימה לסקירת הספרות. כאן ניתן להציג את הממצאים לפי תמות, קטגוריות או על פי שאלות המחקר. בסיום יובאו הסברים אפשריים, המלצות לכיווני חקירה חדשים ומגבלות המחקר.