סיכום מאמר מצטיין דורש זמן ומאמץ, אך ההשקעה משתלמת! 1) קריאה של כל המאמר – קריאה ראשונית של המאמר בכללותו על מנת להבין את תוכנו. 2) קריאה שנייה של המאמר תוך הדגשת הנקודות החשובות: שאלת המחקר, השערות המחקר, ממצאים מרכזיים,

הדיון הוא הפרק האחרון בעבודה אקדמית והוא זה אשר משאיר לקורא את הטעם הסופי על העבודה. בעבודה סמינריונית קלאסית (20-25 עמודים) אורך פרק הדיון נע בין 4-6 עמודים והוא מכיל 3 תתי פרקים: דיון ומסקנות ,מגבלות המחקר והצעות למחקרים עתידיים

מחקר איכותני ותמות המחקר האקדמי דורש רמה גבוהה של דיוק, תשומת לב לפרטים, אובייקטיביות, מבט על שמסוגל להתבונן על תופעות באופן רחב, יסודיות וכמובן מידה מסוימת של יצירתיות. כאשר אנחנו מדברים על מחקר אקדמי נהוג לחשוב כל מספרים, טבלאות, גרפים

החיים הסטודנטיאליים מציבים בפני הסטודנטים שלל אתגרים אקדמיים, אולם ללא ספק כתיבת עבודות אקדמיות בכלל ועבודת סמינריוניות בפרט הן האתגר הגדול מכולם. בעידן תחרותי שבו על כל משרה מבוקשת בשוק העבודה עשרות ומאות מתחרים, ההישגים האקדמיים הם בהחלט דבר שעשוי

פרק סקירת הספרות הוא פרק מהותי בעבודה , היות והוא פותח את העבודה ועל כן מהווה את הרושם הראשוני. סקירת הספרות בנויה על פי פורמט קבוע וידוע, ומי שיפעל בהתאם לכללים יוכל להפוך את עבודתו מבינונית ללא פחות ממצוינת! כללי

  שאלת מחקר עשה:  שאלת המחקר הנבחרת בעבודה סמינריונית צריכה להיות חדשנית ומקורית- שאלת המחקר צריכה לחדש, ולהוסיף למחקרים הקיימים בתחום, ולא לחזור בשנית על משהו שנבדק כבר בעבר. אל תעשה: שאלת מחקר חדשנית מדי עשויה להקשות על מציאת מאמרים

החשיבות של ידיעת אנגלית בהכנות עבודות אקדמיות     לימודים אקדמיים הפכו במאה ה-21 לכמעט תחנת חובה במסלול החיים. מרבית המשרות המתגמלות באמת מוצעות רק לבעלי תואר ראשון ולעתים תנאי חובה הוא אפילו תואר מתקדם יותר, ובאופן כללי השכלה גבוהה

1) שאלת המחקר – חייבת להופיע בסיכום המאמר היות והמאמר כולו סובב סביבה. 2) השערות המחקר – חייבות גם כן להופיע בסיכום, היות ואותן המאמר בודק אם באופן כמותני ואם באופן איכותני 3) מראי מקום – סקירת הספרות כוללת את